תובנות על פרידה 

לקראת סוף הספר "חיי פיי" של יאן מרטל, מגיע פיי ליבשה והטיגריס, עימו חילק את ספינת ההצלה במשך שמונה חודשים בלב ים, קופץ לחוף, רץ ונעלם בנוף. הגיבור מהרהר בינו לבין עצמו "החמצת פרידה היא דבר נורא. אני מאמין בצורה, בהרמוניה של סדר. עלינו להקנות לדברים מבנה בעל משמעות ככל האפשר....בחיים חשוב לסיים דברים כמו שצריך. רק אז אפשר להשתחרר. שאם לא כן אתה נותר עם מילים שהיה עליך לומר אבל לא אמרת, ולבך כבד מחרטה".

פיי איננו לבד בתחושתו זו. נדמה כי לא מעט אנשים זקוקים לסדר, לסגירת מעגל, לבהירות, בכדי להמשיך הלאה. הרגשתי זאת היטב במסע הגירושין הפרטי שלי ובתהליך הפרידה שנלווה אליו. הינה התברר לי כי פרידה לעולם אינה מסתיימת. תמיד יש עוד מילה שלא נאמרה, עוד שאלה לשאול, הסבר שברצוננו לתת, הצדקות, חיזוקים שאנו מבקשים לקבל לעצמנו והכרה שלא כועסים עלינו או חושבים עלינו רעות. כך למעשה אין כמעט פרידה המגיעה למיצוי כל המילים שרוצות להיאמר.

ברור לי כי לעולם לא אשב לשולחן אחד עם בעלי לשעבר בכדי לדון ולנתח את הדברים ולהשמיע זה לזו את שעל ליבנו. גם לא נוכל לענות ולהסביר האחד לשניה את הצד שלנו. זאת בשונה ממערכת יחסים שיש לה המשכיות או עתיד, שם יש חשיבות לליבון הדברים והגעה לכלל הבנה. בגירושין הקשר כמו שהיה מוכר עד עתה נגמר ונדרש לעבור הלאה לשלב הבא. זה לא פשוט. ובוודאי בשבילי שאני חייבת תמיד להיות מובנת וברורה ולדעת שהעברתי את כל התמונה לצד השני מבלי שהחסרתי דבר. שלמות, הרמוניה, סדר, מובנות הם העוגנים שלי בחיים.

באחד הלילות, אחרי יום מתסכל של תקשורת גועשת איתו, ישבתי לכתוב את התסכול שלי מן האגו הגברי. וכך כתבתי בין השאר על שני הצדדים של המטבע

" אני רק מושיטה יד ועוזרת
לא נכון את תמיד מתערבת
אני בסך הכל רוצה לעזור
זו הדרך שלך את הגבול לעבור
אני חושבת על הילדים
את מנהלת לי את החיים "

היה לי ברור שלנשים אולי אין אגו מהסוג הזה שמניע את הגברים, אבל בהחלט יש להן רבדים רגשיים אחרים שמניעים אותן בעימות ומחבלים בתהליך הגישור. והרי אבן היסוד היא ההכרה כי אין מנצחים או מפסידים, אין נכון או לא נכון, אין צודק או לא צודק.
יותר מכך, בכדי להשלים את תהליך הפרידה נדרש להפנים כי אין אמת מוחלטת או דרך אחת להסתכל על הדברים. בדומה לאמירה "אף אחד לא באמת יודע מה היה שם". בכל זמן נתון האירוע נראה אחרת, כל אדם שיביט על הדברים יראה אותם קצת שונה, ואותו האדם שיסתכל על הדברים בזמנים שונים בחייו יוכל לתת להם פרשנות חדשה. וזה בדיוק נחרץ מצב העניינים בפרידה. בסוף יישאר אצל הצד השני מה שהוא חשב והרגיש ורצה ואצלי יישארו המחשבות והרגשות והרצונות שלי. ולכל אחד מאיתנו תהיה הפרשנות שלו למהלך האירועים, כמו גם ראיית העולם והלקחים והמסקנות והמעשים שנגזרים מכל אלו.

על כן, בכדי להשלים את תהליך הפרידה נדרש להרפות לחלוטין, להפנים את הפער הזה ולדלג הלאה, לנקודה חדשה ממנה תתאפשר בנייה של מערכת היחסים עם בן הזוג לשעבר, סביב צורכי הילדים, שאמנם יש לה מטען ועבר לא מבוטל אך הבסיס עליו היא בנויה הוא חדש.